הבת הנוצרייה של השכן

1970 – The New Creation – Troubled

לפני כמה שנים, החלטתי לחזור הביתה לאחר מבחן קשה במיוחד באוניברסיטה. ביליתי את שלושת הימים שנותרו עד למבחן הבא בעיר הכי שקטה, אפורה, משעממת ורגועה באזור המרכז: מודיעין. ידעתי שבבקרים אני אמצא שקט; שכן כל דיירי הבית יותירו את הבית מאחוריהם בדרכם לצבא, לבית-הספר ולעבודה שבבית-הספר. שקט. שקט שאוכל לנצל ללמידה מאומצת – שכמובן, איכשהו תמיד הייתה מתגלגלת לשלב הפורנו, אבל זה לפעם אחרת. ביום השני התעוררתי לבוקר קיצי ומואר. ההתרחשויות שהגיעו לאוזניי היו לא יותר ממשאית פינוי הזבל, אוטובוס ארעי, וציפורים. מחוץ לחדרי ידעתי שהנפשות היחידות תשתייכנה לשני כלבים ושני חתולים, בני-המשפחה היחידים שלא באמת צריכים לעבוד וללמוד. שטפתי את פניי במים קרים, צחצחתי שיניים, בלסתי קערה של קורנפלקס, וניגשתי למחשב-הנייד שלי שבמטבח. שקט. שקט…
צלצול בדלת.

להמשיך לקרוא "הבת הנוצרייה של השכן"

השילוש הקדוש

 Holy Fuzz – V/A Compilation of fuzz driven Xian – a.1998

"… בעוד שנה אעבור… ופעמוני הנוצרים יצלצלו לתפילה. גלין, גלון! ומעל לבית-התפילה יתנשא הצלב. תנועתו תהיה… התנועה המוּכּרה לך. ידיו פרושׂות כמו לחבק את כל היקום…"

האמת, רציתי לפתוח את הפוסט עם פאראפראזה על ספר בראשית בנוסח "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי פַאזז; וַיְהִי-פַאזז;" ואז הבנתי שזה יהיה נדוש ומעיק עבורכם. ברגע שלאחר מכן הבנתי שאולי גם כדאי להמנע משימוש במילה 'פאראפראזה' כי היא די מעוררת סלידה כלפי האדם שהרהיב עוז להשתמש בה; בדומה להוא שהצליח לקרוא את 'יוליסס' מבלי להתאבד, ומאז הוא משתמש במילה 'אפיזודה' כל אימת שהוא אמור להגיד 'פרק'. איכס.

להמשיך לקרוא "השילוש הקדוש"