קיץ 71': קשה לשליטה

Grateful Dead – 07/08/71 – Golden Hall, San Diego

ההופעה הזו היא אחת האהובות עליי ביותר; וזה לא רק בגלל הצליל החד או הסיפור על ההקלטות האבודות – אלא יותר כי מדובר באחת ההופעות הכי טובות מאחת התקופות הכי מעניינות בתולדות הדד – קיץ 71' – עליו נדבר בהמשך. כשחושבים על זה, 1971 היא השנה הכי קשה לפיצוח בשני העשורים הראשונים ללהקה: זו שנת מעבר מובהקת, מעין פשרה בין הג'ונגל שלפני והמסבאה שאחרי. ככה זה כשמסתובבים יותר מדי עם קרוסבי, סטילס ונאש; ובתחילת 1970 הדד בחנו את האלמנט ההרמוני שנוצק הישר אל תוך השירים של ה-Workingman's Dead ואז גם ל-American Beauty. הלהקה החלה לנטוש אט-אט את הפסיכדליה האקספרימנטלית שהגיעה לשיאה ב-69' לטובת הקאנטרי-רוק, שירים מוּבְנים יותר ומשופעים בהרמוניות קוליות, ועקב כך 1970 הפכה לשנה גדושה יחסית בהופעות אקוסטיות. כלומר, היה ברור שהלהקה מתחילה לגשש לכיוונים אחרים, אך עדיין לא נטשה לחלוטין את הניסיוניות והג'אמים הארוכים, וכך היא המשיכה לגלוש אל תוך 1971.

להמשיך לקרוא "קיץ 71': קשה לשליטה"

הר-הכסף

Mountain Bus – Sundance – 1971

לא הכל היה יפה ואפרסקי בשנים הטובות.
אי שם בסוף שנות השישים, מספר בעלי חנויות תקליטים בשיקאגו חברו יחדיו בכדי להקים לייבל עצמאי, שיעזור ויקדם להקות מקומיות במחירי תקליטים שווים לכל כיס (2.98$ לתקליט), תוך שמירה על אחוז רווח קטן. כך הוקם הלייבל הקטנטן Good Records. באביב 1971 השיגה Good Records עסקה עם אולפני "סטריטרויל" בסביבות מחיר של 4,500$ להפקת אלבום, והייתה מוכנה ומזומנת להגשים את ייעודה, אבל מפאת קטנותה הייתה מסוגלת להפיק עד ארבעה אלבומים בלבד בחודש, ולמרות זאת – להציע ללהקה נתח גדול יותר מהעוגה: 25 סנטים על כל תקליט מכור, בניגוד למגה-לייבלים שהציעו 22 סנטים בלבד.

להמשיך לקרוא "הר-הכסף"