החשמל של קפטן ביפהארט

Captain Beefheart & His Magic Band – Safe As Milk – 1967

על שני חברים דיברה התורה;
האחד גדל להיות פרנק זאפה, והשני – ובכן, השני היה צועק על אמא שלו שתביא לו עוד פפסי.
האחד גדל להיות פרנק זאפה, והשני המשיך לטעון שהוא זוכר את הרגע שבו הוא נולד.
השני היה לא-מי-יודע-מה בעולם המכירות של הנעליים ושואבי-האבק, ובכלל, לא משהו בעולם האנשים העובדים – אחרי שלא הצליח אפילו להתמודד עם קו חלוקת הלחם של אביו. השני אהב פיסול, ציור, דינוזאורים, דגים ולמורים. הוא גם אהב מאוד בלוז א-לה דלתא ושיקאגו, ואי-שם בליבתה של פקעת מחשבותיו הוא הבין כיצד ניתן יהיה לקחת את עולם המוזיקה לשלב אחר, לא השלב הבא – אלא הסתעפות חדשה שתצא מחץ הזמן ותקרא על שמו; כי כמוהו, עוד לא יקום ולא יהיה. השני אחראי על אחד האלבומים הכי מיוחדים וטובים ששמעתי בחיי –

להמשיך לקרוא "החשמל של קפטן ביפהארט"

דרכי הפולק

  Holy Modal Rounders – Indian War Whoop – 1967

"טירוף פירושו לעשות את אותו הדבר שוב ושוב, ולצפות בכל פעם לתוצאה אחרת."
– אלברט איינשטיין

ככה זה בעולם הציטוטים. רוצים קונצנזוס? צטטו את איינשטיין, אשף האכסיומות. מעטים הם האנשים שיקומו ממקום-מושבם, ויזעקו: "אבל רגע, אלברט, אמא שלי אמרה שאם דבקים במטרה, אם מתעלמים מן הייאוש שמגיע עם הכשלונות וממשיכים לנסות עוד ועוד – בסוף משיגים הצלחה."

להמשיך לקרוא "דרכי הפולק"

טרי והשפנפנים

寺内タケシとバニーズ (Takeshi Terauchi & the Bunnys) –  正調寺内節 (This Is Terauchi Bushi)  – 1967

כשאומה ת'ורמן עקבה אחרי ג'ולי דרייפוס לשירותים במסעדה ההיא, להקת בנות בשם The 5.6.7.8's נתנה בראש עם קטע סרף מפתיע בטיבו. כשראיתי את הסרט Kill Bill הראשון בפעם המי-יודע-כמה לפני כמה שנים, אני זוכר שכל מה שהעסיק לי את הראש בזמן שאומה ת'ורמן קיצצה גפיים היה: סרף יפני? על פניו, אין יותר קשר בין השניים מאשר המטבח הפולני ותבלינים. כך חשבתי לי, ברוב טיפשותי, מתוך מושג כלשהו שאולי שמדובר בעוד רובד מטורף ממשנתו של קוונטין טרנטינו.
אז זהו, שלא.

להמשיך לקרוא "טרי והשפנפנים"