10 בסולם ריכטר: כשסן-פרנסיסקו רעדה

Uther Pendragon – San Fransisco Earthquake – a.1966-1975

זמן קצר לפני מותו, פטריק לנדבורג ("הלאמה") סיפר על תגלית אדירה בעולם הנכחד של הרוק הפסיכדלי של שנות השישים והשבעים. חשוב להבין – לא מדובר באוצר ככל האוצרות; אלא בגילוי עיר שלמה, מתועדת ומפורטת. לדידם של הארכיאונאוטים – יהיה מדובר ב-"אל-דוראדו" של הרוק הפסיכדלי.
שנה וקצת לאחר מותו של "הלאמה", ו-"Guerssen" שחררו בקול תרועה את הארכיון של "Uther Pendragon" – להקה מסן-פרנסיסקו שהתקיימה במשך יותר מעשור: חברי הלהקה גרו בבתים משותפים, ניגנו שבעה ימים בשבוע, ניצחו ב-'Battle of the Bands', הופיעו על במה אחת עם Country Joe & the Fish בדרייב-אין, ואפילו הקימו עסק משותף ותאגיד מוזיקלי שכלל לייבל ביתי.
ולמרות זאת, במשך 13 שנות קיומם, Uther Pendragon לא הקליטה אפילו אלבום אחד לרפואה, או לפחות סינגל – מה שכנראה מסביר את תעלומת היעלמותה. ממש כמו דמות מפתח לה כל אזכור נמחק מדפי-הספר, גם Uther Pendragon נעדרה מן ההיסטוריה הרחבה של הסצנה המוזיקלית בחוף המערבי.
אבל לא עוד – סוף-כל-סוף, גם אם באיחור של קצת יותר מיובל שנים, אפשר לספר על הלהקה שעברה את כל הגלגולים שבין גאראז' להארד-רוק פסיכדלי, ובכך להחזיר לדברי-הימים פרק שלם שהושמט בעריכה ההיסטורית המעוותת.
להמשיך לקרוא "10 בסולם ריכטר: כשסן-פרנסיסקו רעדה"

קחו אותי לשמש: על הלהקה הגדולה ביותר שהגורל החריב

The Misunderstood – Before The Dream Faded – a.1965/1966

דפי ההיסטוריה הלא-כתובה מלאים בדוגמאות של הבטחות לשינויי סדרי-עולם, אלא שתמיד הגורל או יד-מכוונת התערבו וקיבלנו את העבר בדיוק בצורה בה אנו מכירים אותו. לצערנו, ברוב המקרים, כל שנשאר לנו הוא לנסות לדמיין כמה גדול יכול היה להיות 'אפקט-הפרפר' ואיזו השפעה הייתה יכולה להיות בסופו על חיינו בהווה, אך ישנם מקרים ספורים בהם יש ברשותנו אמצעים – 'מחזקי דימיון' אם תרצו – שמתפקדים כמו שרפרף רעוע מתחת לחלון גבוה וצר, דרכו אנו יכולים להציץ אל עולם מקביל, בו הדברים קרו אחרת.
ה-Misunderstood היו להקת גאראז' אמריקאית שכמעט וכבשה את העולם דרך האימפריה הישנה. לא הרבה לפני שג'ימי הנדריקס, פינק פלויד והביטלס עשו את שלהם בשדות הפסיכדליים, ה-Misunderstood נכנסו לאולפן ב-1966 והקליטו 6 שירים שמתפקדים בשבילנו כאותו חלון גבוה וצר, דרכו אפשר לראות באיזו קלות הם היו יכולים לפרק את ההווה המוכר לנו וליצור אחד אחר, בו הם מניחים את היסודות המוזיקליים לבניין הפסיכדלי – אבל הגורל רצה אחרת; השלטונות הבריטיים, הצבא האמריקאי והמלחמה בוייטנאם הפרידו את חברי הלהקה כמו דוּקים באחר-צהריים משעמם, ושלחi את הסולן – ריק בראון – למנוסה בת 12 שנים מן הרשויות, בה גם הסתתר – בין היתר – באשראם הודי נידח בטרם יכל להרים את ראשו ללא חשש.
זהו סיפורה של הלהקה המדהימה ביותר שכמעט ולא היינו מכירים.

להמשיך לקרוא "קחו אותי לשמש: על הלהקה הגדולה ביותר שהגורל החריב"

מעשה בחמישה חיילים

Monks – Black Monk Time – 1966

1965, גרמניה.
קצת יותר מעשרים שנים לאחר סיום מלחמת-העולם ה-II, ובעיר קלן המתחדשת חמישה חיילים אמריקאים מחיל המצב שבגלנהאוזן (Gelnhausen) עומלים במרץ על הרכבת גורם היסטורי; גורם שעתיד לחזות וגם להשפיע על הצבעים שבהם יצבע העולם בעידן המלחמה הקרה. כמה חודשים עוברים, ובחודש מאי של 1966, תכניתם של חמשת החיילים יוצאת לפועל; הפצצה קורסת החוצה כפי שנחזה למרות שסביר להניח שאותם חמישה חיילים לא צפו מראש את גל-ההדף שיתלווה לבסוף לפרי-יצירתם האפל והמחוצף; אבל מה שבטוח – הוא שבינתיים – הכל קורה לאט. לאט מדי. בגרמניה מוכת הביטל-מאניה, בה המזרח והמערב ייצגו כל אחד את עיקרי המאבק הקר על קצה-המזלג, התחילה להתפשט התרכובת התרבותית המכילה את הזרעים לעתיד לבוא: הזרעים לפסיכדליה ניסיונית, לקראוטרוק, ובסופו של דבר – ל-Pאנק. ולמרות זאת, ב-1966 לא הרבה ידעו בכלל שהוטלה לה פצצה בסדר גודל כזה.

להמשיך לקרוא "מעשה בחמישה חיילים"

ממלכת-עדן

1966 – 13th Floor Elevators – Psychedelic Sounds

ב-17 באוקטובר לשנת 2017 צוין יובל שנים לצאת האלבום "Psychedelic Sounds" של ה-13th Floor Elevators. שמעתי וקראתי אנשים שתיארו את האלבום הזה כ-"ניסיון נחמד"; אחרים פירגנו באמרם: "ראשוני, מהפכני"; והיו מביננו שנפלו עמוק-עמוק בתוך מאורת-הארנב, עד שהלכו וקראו לאלבום "יצירת-מופת" עוד בטרם נחתו על קרקע מרופדת. אני הייתי אחד מאלו שנפלו; נשבעתי לכל מי שהיה מוכן להאמין, סיפרתי לכל מי שהיה מוכן לשמוע, ואפילו קניתי לכל מי שהיה מוכן להקשיב. היום, לעומת זאת, בהקשבה המי-יודע-כמה לאלבום, הבנתי שהאלבום הזה הוא כל מה שאמרו עליו, ובו-בזמן הוא שום דבר מאלה. האלבום הזה, לדידנו, הוא מעבר לכל ביקורת, סקירה, סופרלטיב וגינוני-שבח. כאן, המעליות יצאו זה מכבר מהפיר בדרכן לעל-זמניות, והן תמשכנה לרחף בחלל שמעלינו, ואנחנו נמשיך לחיות, לבקר ולשבח, בזמן שקצרה ידינו מלגעת בהן מן הקרקע הנמוכה.

להמשיך לקרוא "ממלכת-עדן"

חלומות (ר)טובים

The Complete 'Acid Dreams' – V/A Compilation

ב-1979 קם לו בעל חנות תקליטים גרמני, ובהשראת אוסף הנגיסים המפורסם מ-1972 החליט לעשות מעשה; כמובן, החוק ממנו והלאה, מדובר בהוצאה לא רשמית בעליל. לפי האינסרט, הסתובבו להם 100 עותקים ממוספרים על-גבי פלסטיק צבעוני, בין החברים שלו ובעלי לייבלים. האוסף הפך למצרך מבוקש ובוּטלֵג קשות, והשלב הבא, כמובן, היה קאמבק בשם The Return of Acid Dreams. ב-1988, יצא על דיסק ה-Acid Dreams Testament, ונוסף בסוגריים: "שבעים וחמש דקות של טרור פסיכוטי". הביקוש נמשך, וב-1996 בא לעולם Acid Dreams Epitaph, "שישים ותשע דקות של Green Fuz". ה-Testament וה-Epitaph יצאו לאחר מכן עם סאונד משופר, כשל-Epitaph נוספו אפילו שלוש רצועות. האוסף המשולש הזה, הוא בעצם סגירת מעגל. זו המהדורה האנלוגית של כמעט כל מה שיצא תחת השם Acid Dreams. האוסף כולל 540 גרם של פלסטיק, אינסרט, וחוברת מושקעת ובה מידע על הלהקות והסינגלים.

להמשיך לקרוא "חלומות (ר)טובים"

בפעם הבאה שתראה אותי: קנדה 66'

Grateful Dead – 29/07/66 – P.N.E. Garden Auditorium, Vancouver, Canada

תגידו מה שתגידו.
אין, לא היו – ובטח-ובטח שלא יהיו כמו הדד. נו, תתווכחו איתי. אני "בתקופה" ושום טיעון שלכםם לא יעבוד. אה, נו, טוב – בטח כבר שמתם לב לזה עם כל הדד-אוריינטד פוסטים. סבלתם, מתוקים שלי? א—אל, אל תגלגלו את העיניים, זה לא מכובד. תראו, יש לכך סיבה ממש טובה, לפחות מבחינתי – בזמן האחרון יש גשם של הופעות. עכשיו, גשם של הוצאות רשמיות של הופעות של הדד זה לא דבר חדש – כך יודע כל דביל (כמוני) ש-Dead.net גרמו לחשבון הבנק שלו להתכווץ לכדי מינוס מלך כרתים – שכן כמעט כל חודש יוצא משהו חדש שחייבים, אבל החודש – החודש זה כבר היה יותר מדי. 

להמשיך לקרוא "בפעם הבאה שתראה אותי: קנדה 66'"

זכות-ראשונים

The Deep – Psychedelic Moods – 1966

לראשונים בהיסטוריה שמור כבוד מיוחד.
על חלקם לא שמעתם וגם לא תשמעו: הראשון להצית אש, הראשון לייצר גלגל, כד, מחט. הראשון לעשות שביל באמצע השיער, הראשון ליינן יין, והראשון להשתין אחרי שאכל יותר מדי סלק (?!). אף אחד לא יודע מי הם, אבל כולם יודעים שהיו כאלה. על חלקם האחר, המוכר, בוודאי שמעתם; הראשון לגלות את אמריקה, הראשון לדרוך על אדמת הירח… המשותף להם: יש כאלה שיאמרו שהם לא הראשונים כלל וכלל. הרוסים יגידו שארמסטרונג בכלל נחת במדבר נבאדה; הויקינגים ואפילו הסינים יגידו שלקולומבוס היה יח"צ מעולה אבל חוץ מזה, הם הגיעו לשם קודם. ועליהם תוסיפו את האינדיאנים שגם להם יש טיעון די חזק לראשוניות, אתם חייבים להודות. ואם במוזיקה פסיכדלית עסקינן; אנחנו יודעים שהיו אלה ה-Holy Modal Rounders להכניס את המילה "Psychedelic" לשיר (יותר כמו 'Psych-o-delic', בשיר "Hesitation Blues"), אבל מי היה הראשון להכניס את המילה "Psychedelic" לשם האלבום?

להמשיך לקרוא "זכות-ראשונים"