קחו אותי לשמש: על הלהקה הגדולה ביותר שהגורל החריב

The Misunderstood – Before The Dream Faded – a.1965/1966

דפי ההיסטוריה הלא-כתובה מלאים בדוגמאות של הבטחות לשינויי סדרי-עולם, אלא שתמיד הגורל או יד-מכוונת התערבו וקיבלנו את העבר בדיוק בצורה בה אנו מכירים אותו. לצערנו, ברוב המקרים, כל שנשאר לנו הוא לנסות לדמיין כמה גדול יכול היה להיות 'אפקט-הפרפר' ואיזו השפעה הייתה יכולה להיות בסופו על חיינו בהווה, אך ישנם מקרים ספורים בהם יש ברשותנו אמצעים – 'מחזקי דימיון' אם תרצו – שמתפקדים כמו שרפרף רעוע מתחת לחלון גבוה וצר, דרכו אנו יכולים להציץ אל עולם מקביל, בו הדברים קרו אחרת.
ה-Misunderstood היו להקת גאראז' אמריקאית שכמעט וכבשה את העולם דרך האימפריה הישנה. לא הרבה לפני שג'ימי הנדריקס, פינק פלויד והביטלס עשו את שלהם בשדות הפסיכדליים, ה-Misunderstood נכנסו לאולפן ב-1966 והקליטו 6 שירים שמתפקדים בשבילנו כאותו חלון גבוה וצר, דרכו אפשר לראות באיזו קלות הם היו יכולים לפרק את ההווה המוכר לנו וליצור אחד אחר, בו הם מניחים את היסודות המוזיקליים לבניין הפסיכדלי – אבל הגורל רצה אחרת; השלטונות הבריטיים, הצבא האמריקאי והמלחמה בוייטנאם הפרידו את חברי הלהקה כמו דוּקים באחר-צהריים משעמם, ושלחi את הסולן – ריק בראון – למנוסה בת 12 שנים מן הרשויות, בה גם הסתתר – בין היתר – באשראם הודי נידח בטרם יכל להרים את ראשו ללא חשש.
זהו סיפורה של הלהקה המדהימה ביותר שכמעט ולא היינו מכירים.

"The saga of the Misunderstood is one of the most unbelievable, heartbreaking, and unlikely stories in the entire history of rock."
– Creem, September 2004

ג'ון רייבנסקרופט היה שדרן בתחנת רדיו קטנה – KMEN – בעיר ריברסייד, קליפורניה. הוא חי בדירה קטנה עם אישתו, שירלי, איתה התחתן ב-1965, כשהייתה בת 15. באחד משיטוטיו בעיר, הוא נתקל, במרכז קניות, בהופעה חיה של להקת גאראז' מקומית ששלחה את הלסת שלו לרצפה. לאחר ההופעה, ג'ון הציג את עצמו, ציין כי הוא משדר ברדיו המקומי, ואירח את הלהקה בדירתו. הוא החליט לקחת אותם תחת חסותו, והוא השמיע דמואים של הלהקה בתכנית שלו, סידר להם הופעות ככל שיכל, אבל הוא הרגיש שזה פשוט לא מספיק. העולם הזה היה קטן עליהם.

שש שנים חלפו מאז שג'ון רייבנסקרופט הגיע לארה"ב כדי לעבוד בשביל קולגה של אביו, יצרן כותנה. הוא היה בן 27, והנישואים עם שירלי התכערו והעכירו את שגרת ימיו. הלהקה שפגש במרכז הקניות הייתה נקודת אור בשבילו – הוא מעולם לא שמע מוזיקה כזו מימיו, וכאדם שהיה בקיא בהלך המוזיקלי של העולם – הוא היה משוכנע שגם העולם עצמו לא שמע מוזיקה כזו מימיו. ערב אחד, ב-Pandora's Box, הוליווד – ג'ון הבין איך להרוג שתי ציפורים עם אבן אחת.

שנתיים קודם לכן – בחור בשם ריק בראון מצטרף לטריו שהיה "The Blue Notes", עוד כשהיו להקת סרף מקומית (שהתחילה את דרכה שנה קודם לכן, ב-1963). מיד לאחר השינוי המספרי הם שינו את שמם ל-"Treadway & Company", על שמו של גיטריסט הליווי והקלידן, גרג טרדוויי. היה זה עידן 'הפלישה הבריטית', והדיסטורשן של ענקי האימפריה הישנה הגיע מעברו השני של האוקיינוס וכבש את המוסכים האמריקאים. חברי הלהקה, ובמיוחד ג'ורג' פלפס, הגיטריסט הראשי, העריצו את ה-Yardbirds וה-Kinks והתאמנו במשך שעות ארוכות במוסך ביתו של ריק מוֹ, המתופף. בפברואר (או מרץ) 1964 הצטרף אל הרביעייה בסיסט בשם סטיב ווייטינג, ומנהלת הלהקה, שהבינה שהחבורה – עם שלל השפעותיה הבריטיות – מעמידה פנים כאילו הייתה להקה מאנגליה, ועל כן תשנה את שמם של הבחורים ל-"The Misunderstood".

ב-1965 פלפס רצה לצאת, והחליף אותו גיטריסט מיוחד מאוד בשם גלן רוס קמפבל – שהביא איתו את ה-pedal steel guitar. הלהקה שמחה לעבור לצליל שהוא יותר 'יארדבירדי', וריק בראון אפילו כינה את מה שהם עשו דאז בשם 'אסיד-בלוז'. ה-'לא-מובנים' ראו את הקהל משתגע יותר ויותר ככל שהם עשו יותר רעש, ורעיון אחד של קמפבל שם אותם צעד אחד לפני כולם.

קמפבל הלחים את החיבור של הגיטרה שלו למנורה של מכונית – ואז חיבר את הכל ליציאה של המגבר. המנורה הגיבה בדיוק ויזואלי לנגינה של קמפבל, ובכך הוא יצר את ה-visual feedback. הרעיון הפשוט אך המרשים הזה הפך את ההופעות של הלהקה – עד כמה שהיו טובות מבחינה מוזיקלית – להרבה יותר מושכות ומעניינות, ובערב אחד ומיוחד ב-Pandora's Box שבהוליווד, הם היו – מסתבר – כל-כך טובים, עד ששדרן הרדיו הצעיר שלקח אותם תחת חסותו, קידם אותם וסידר להם הופעות – החליט להציע להם מעבר ללונדון, למקום שבו הכל רק מתחיל לקרות.

"If I had to list the ten greatest performances I've seen in my life, one would be the Misunderstood at Pandora's Box, Hollywood, 1966. My god, they were a great band!"
– John Peel, Index Magazine

peel
ג'ון פֹיל, 1965

כשה-Misunderstood הגיעו ללונדון, הם שמעו את The Who והבינו שהרף גבוה הרבה יותר משחשבו; הקהל הלונדוני השתגע עליהם, והם אפילו הקליטו כמה דברים שעשו. אבל רק כשגרג טרדוויי פרש, ובמקומו הגיע הגיטריסט טוני היל הבריטי – רק אז ה-'לא-מובנים' הרגישו שלמים עם עצמם מבחינה מוזיקלית – שידוך מגן-עדן, כך טען ריק. בלונדון, ה-Misunderstood מצאו את הצליל הכל-כך מיוחד שלהם. הקול של ריק התחדד ונוספה לו חיוניות מפחידה, חטיבת-הקצב של וויטינג, היל ומוֹ תרמו אנרגיה בכמויות של תחנת-כוח, וקמפבל הוסיף את המימד האחר, הנופי והשונה. ביחד, הם הגיעו לשיאים חדשים של אנרגיה, מקוריות וקצב – והיה נדמה שאף להקה אחרת לא תגיע בזמן הקרוב לרמה שלהם.

123.jpg
ה-Misunderstood, מימין לשמאל: סטיב ווייטינג, טוני היל, גלן רוס קמפבל, ריק בראון, וריק מוֹ.

ביוני 1966, הלהקה הוחתמה ע"י Dick Leahy ו-Fontana Records. ה-Misunderstood וניגשה להקלטת שני סינגלים בהפקתו של Leahy:
“I Can Take You To The Sun” / “Who Do You Love” ו-“Children Of The Sun” / “I Unseen”.

ארבעת השירים היו מושלמים מכל הבחינות; “Children Of The Sun", עם המקצב שה-'לא מובנים' השאילו מהשיר “Shapes of Things” של היארדבירדס, הוא פשוט מפוצץ מוחות. הקאבר של "Who Do You Love" עדיין נשמע, 52 שנים כמעט אל העתיד, כמו מטען אנרגטי שיכול בכל רגע נתון להשמיד את העולם – ועם כל הכבוד ל-Quicksilver Messenger Service – הביצוע של ה-Misunderstood, על אף שגישתו שונה, הוא כנראה הביצוע הטוב ביותר אי-פעם לקלאסיקה של בּוֹ דידלי. "I Unseen" עם הריף המצמרר של קמפבל והוייב המטריד, והיהלום (לדעתי) שבארבעת השירים הללו הוא "I Can Take You To The Sun" המתון יותר, שמתחיל עם הסאונדסקייפס של קמפבל, ואחרי קצת יותר משתי דקות השיר נצבע בצבעים אחרים לחלוטין לקראת סופו, עם קרשנדוֹ אקוסטי ומיוחד של היל. יופי מזוקק.

לתקופה קצרה מאוד, לונדון הייתה המקום המושלם בשביל ה-Misunderstood. הם הופיעו, נהנו מן התהילה, ואפילו לכלכו על הממשלה האמריקאית ועל המלחמה המיותרת בוייטנאם ככל שרצו. התקופה הקצרה הסתיימה בשבוע האחרון של 1966, כשהגורל התחיל לעשות את שלו.

2435

הסוף הגיע משום מקום; ניהול כושל ובעיות עם אשרות-השהייה של האמריקאים, בתוספת צו-גיוס שהגיע לריק בראון מן הצד השני של האוקיינוס. ריק בחר להתעלם בהתחלה מן הצו מתוך מחשבה שהצבא לא יוכל להגיע אליו, אבל הוא הגיע – והוא מצא את עצמו בטירונות שאמורה להכין אותו לוייטנאם. ריק, שכבר התחיל לאבד תקווה, ידע שהברירות היחידות שניצבו בפניו היו מלחמה או כלא, ובחר באופציה השלישית – ובאורח פלא, הוא הצליח לברוח מן המחנה השמור ונסע רחוק ככל שיכל – עד להודו, שם הסתתר במשך 12 שנים (1968-1979) בתור נזיר (!) באשראם נידח, במהלכן גילה מצבור של אבני אודם וכיוון חדש בחיים.

בינתיים, בבריטניה – ג'ון רייבנסקרופט הפך לג'ון פּיל האגדי – וה-Misunderstood נותרה אחת התגליות המוזיקליות הראשונות שלו, ומיד לאחר החזרה לבריטניה הוא ואישתו שירלי נפרדו – כך שהתכנית אותה רקם בריברסייד צלחה בשתי מטרותיה. טוני היל המשיך להרכב High Tide, בעוד שגלן רוס קמפבל ניסה להחיות את ה-Misunderstood עם שני גלגולים נוספים ב-1969 אך לבסוף הקים את Juicy Lucy קצת לפני שהצטרף לג'וֹ קוקר וכנופייתו. נכון ל-2011, ריק בראון הוא גמולוגיסט (gemologist) ומעצב ביצרנית התכשיטים "Astral Gemstones Talismans" אותה הקים שהיום ממוקמת בתאילנד. עוד על המשך הרפתקאותיו של ריק בראון במזרח הרחוק באתר של AGT (שם כתוב שריק בחר להשאר בהודו ולא מכורח הנסיבות – כך שקצת קשה לי לסמוך על כל מה שכתוב שם.)

Capture
ריק בראון בתקופת המנוסה

ה-Misunderstood, בכל אופן, נשארו מאחור – עדיין בגדר הבטחה מהפכנית אבל לא ממומשת. הם השאירו מאחוריהם שני סינגלים, כמה דמואים, ועוד מספר הקלטות שהיו יכולות להישאר בעליית-הגג של ההיסטוריה לולא הלייבל הלונדוני Cherry Red, אשר ב-1982 גיבש את החומר המוקלט של הלהקה לאלבום הארכיבלי שנקרא "Before The Dream Faded", כשצד א' שלו מורכב מההקלטות האגדיות של הלהקה מ-1966 – בעוד צד ב' מורכב מהקלטות אחרות ואצטטים, רובן אפילו מ-1965.

צד א' נפתח במלוא הדרו עם השיר “Children Of The Sun", וממשיך ל-"My Mind" – שמתחיל כמו מלחמה, ונגמר כמו שמלחמה נגמרת – בעודנו נותרים פעורי פה. האוסף ממשיך לקאבר הפנומנלי ל-"Who Do You Love", משם ל-"I Unseen" המצמרר, ואז לאנארכיה שהיא "Find a Hidden Door" – ועם צרחות כמו של ריק בראון, מישהו מכם באמת מסוגל לתאר אותו מייצר תכשיטים? אה, החיים. צד א' נחתם ביצירת-המופת "I Can Take You To The Sun" והופך לאחד מצדדי א' הגדולים ביותר בכל הזמנים.

"The Misunderstood's material extended far beyond the reach of the period in which it was conceived. The extraordinarily advanced tracks on side one from 1966 reveal them as one of the earliest and most original probes into psychedelic rock."
Head Heritage, 2006

צד ב' נפתח עם קאבר מאוגוסט 65' ל-"I'm Not Talking" של ה-Yardbirds, עוד כשטרדוויי היה בלהקה. ועם כל האהבה לציפורי-החצר, קשה שלא להתמוגג מהביצוע האנרגטי, הברוטאלי, וההכרה בכך שהמעריצים הצליחו להעפיל על המוערצים בכל אופן בר-מדידה, כמותית או רגשית. ששת השירים שלאחר מכן מגיעים מ-1965, מהתקופה שקדמה לצירופו של קמפבל ל-Misunderstood, והם דוגמה לכמה שהלהקה השיגה ועשתה במהלך שנה אחת (!). עדיין, לצד ב' יש קסם משלו, וכיף למצוא בו את השורשים והמקורות למפלצת שבצד א'.

ב-1984, ולאור העניין המחודש בלהקה, יצא האוסף "Golden Glass" שמאגד את כמה הקלטות אולפן והקלטות חיות מ-1969, ובעוד שמדובר בוייב שונה לחלוטין – ייתכן והיה מדובר בסגירת מעגל בכל הקשור להוצאות מבית ה-Misunderstood, אלא ש-20 (!) שנים לאחר מכן הלייבל Ugly Things הוציא את "The Lost Acetates 1965-1966", שכוללות חומרים ישנים (1965) שמעולם לא ראו אור לצד גרסאות שונות להקלטות המפורסמות מ-1966.

"The truth is that this band (the Misunderstood) were so far out on their own, so individual and innovative that you can only wonder at the set of circumstances that conspired to prevent them from becoming the iconic name that was surely their destiny."
– Classic Rock, June 2010

פועלה המוזיקלי והלירי של ה-'לא מובנים' נותר אגדי, ולנו, כאמור, נותר רק לנסות ולדמיין את הסצנה הלונדונית של 1967 עם ה-Misunderstood במרכז.
באמצע אוקטובר 1966, שבועיים וקצת לאחר סשן ההקלטות האגדי, הגיע לממלכה המאוחדת אדם בשם ג'ימי הנדריקס, הפך לשיחת היום והוכתר בתואר 'מלך האסיד'.
אבל אנחנו, אנחנו יודעים מי היה שם קודם.

"With half a mind you laugh at me
Cause I speak of colours you’ve never seen before
You’ve existed in a lie, that will some day show
I can take you to the Sun, to the Sun
But you don’t want to go"

נספחים:
(א) ריאיון עם ריק בראון במגזין "It's Psychedelic Baby"
(ב) אבולוציית ההרכב של ה-Misunderstood בבלוג – "The British Sound"

לשמיעת האלבום:

cover

 

2 תגובות בנושא “קחו אותי לשמש: על הלהקה הגדולה ביותר שהגורל החריב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s