הזיית יוגורט קייצית: סאנשיין דיי-דרים

GRATEFUL DEAD – 27/08/72 – Old Renaissance Faire Grounds, Veneta, Oregon

שני דד-הדס יושבים בניחותא בסלון המעושן שלהם ומאזינים להופעות של הדד. שניהם מזמזמים את מילות השירים, לעתים בהתלהבות, עד שאחד מהם מגלה שהוא שכח איך מתחיל הבית הבא, ומנסה במשך כמה שעות לתפוס את תשומת-לבו של חברו. משהצליח לבסוף, שאל – "תגיד, איך השיר הזה ממשיך?" חברו מפסיק לזמזם, תולה בו צמד עיניים אדומות, ושואל בתמהון – "איזה שיר?"

זו אחת מתוך כמה בדיחות ישנות שאני מכיר על דד-הדס. מוצאן די ברור – קל מאוד להתבדח על חשבון האהבה חסרת-הגבולות שהדד-הדס מביעים כלפי כל הקשור לגרייטפול דד; המיסיונריות – שלעתים גובלת בפאנאטיזם – היא חטא שאף אחד מאיתנו לא חף ממנו. באמת. קרה ונפל עליכם דד-הד בנסיבות המתאימות – פנו את השעתיים הבאות והואילו להעלות את סף הסבלנות שלכם למקסימום; ואם תצליחו לקלוט משהו בין כל הצחקוקים, תנועות הידיים המוגזמות, החיבוקים והבזקי האושר – אולי גם תגלו שמהשיחה הזו אתם לא תצאו בלי שיעורי-בית. כמעט תמיד, שיעורי הבית יורכבו מרשימה של הופעות מומלצות, רשימה שאמנם תשתנה בהתאם להעדפותיו של אותו הדד-הד שנפל עליכם, אבל רוב הסיכויים הם שהרשימה תכלול בראשה שתי הופעות – קורנל 77', ועוד אחת – ה-27 באוגוסט 1972 – שבכלל התקיימה כדי לעזור לסופר קן קיזי למכור יוגורט.


"תפוח תמים" / "תות שובב"

בארה"ב של היום, היוגורט הוא שוק של כמעט 8 מיליארד דולר. הפופולריות של המוצר נמצאת בשיא של כל הזמנים, ומדינת ניו-יורק אפילו בחרה בו בתור ה-snack הרשמי שלה. בתחילת שנות השבעים, לעומת זאת, המצב היה שונה באופן די דרסטי: האמריקאים כבר פחות האמינו לכך ש-"היוגורט שומר עליך צעיר", כמו שאמרו הפרסומות במגזין Life ב-1951 (אז היה הניסיון הרציני הראשון לשכנע את האמריקאים לצרוך יוגורט). בעקרון, עד הפרסומת של Dannon ב-1977, שהראתה גרוזינים מעל גיל 100 חוטבים עצים וצורכים יוגורט, האמריקאים לא ממש התעניינו במוצר.

אלו היו פחות מ-60 שניות על יוגורט מהן אתם אמורים להבין, פחות או יותר, כמה דבילית יכולה להיות ההחלטה להשקיע את כל הכסף והמאמץ בכדי לייצר יוגורט ב-1970; וזה בדיוק מה שעשתה "Springfield Creamery" עם מוצר הדגל שלה, "Nancy's Yogurt".

"מחלבת ספרינגפילד" באורגון הועברה באמצע שנות השישים לידיהם של צ'אק קיזי ואשתו, סוּ, לאחר שפרד – אב המשפחה – כבר לא היה מסוגל לעמוד בראשה. למקרה שתהיתם – אז כן, צ'אק הוא אחיו של קן קיזי, הסופר ("קן הקוקיה" ו-"Sometimes a Great Nation" המעולה), החוליה המקשרת בין דור הביטניקים לדור ההיפים, ומנהיג ה-Merry Pranksters שהלכו אחריו לכל מקום – בין אם בנסיעות הארוכות באוטובוס הצבעוני שנודע בשם "Further", דרך ה-Acid Tests ועד לחוות קיזי בספרינגפילד, אורגון.

94fb1ebc27e4d10bc2786f86c2bec10e-largethumb
"Further"

קן קיזי השתחרר לא מזמן מהכלא, ומיקם את עצמו בבית הוריו ב-Pleasant Hill. הוא הגיע בזמן לא טוב: לא רק שהיוגורט לא מכר, אלא שהמחלבה המשפחתית – שעיקר הכנסתה בעשור הראשון להקמתה היה בִּיקבּוּק חלב – הייתה במצב כספי רע. רע מאוד. מסתבר שאחת המתחרות של מחלבת ספרינגפילד שכנעה ספק חלב גדול מאוד לא לחדש את החוזה עם משפחת קיזי. התחילו להגיע הצעות לקניית המחלבה, אבל צ'אק וסוּ סירבו לכל אחת מהן. היה צורך בפתרון דחוף.

138362954_syk1tn.jpg
קן קיזי בתוך ה-"Further"

ביוני 1972, ה-Dead חזרו ממסע הופעות אגדי באירופה. הם השאירו מאחוריהם חודשיים של היסטוריה, שהתחילה באפריל והסתיימה בסוף מאי – אנגליה, מערב-גרמניה, צרפת, הולנד, דנמרק ואפילו לוקסמבורג. בנובמבר של אותה שנה, ישוחרר אלבום משולש שכולל דגימות מאותו מסע הופעות אגדי – זה יהיה האלבום החי השלישי של הלהקה, שמעמדה בקאלט היה די מבוסס באותם ימים. כבר בחודש העוקב – דצמבר – האלבום הוכרז כ-'אלבום זהב' (כלומר, נמכרו חצי מיליון עותקים).

באוגוסט 1972 דברים התחילו להסתדר במקום. כמעט שנה עברה מאז שקית' נכנס לעניינים כקלידן, העור המחוספס של 69'-70' הושל לחלוטין, והמעבר הסגנוני – שהתחיל ב-1971 – הושלם: ב-1972 ה-Dead ניגנו קאנטרי-רוק טהור; שירי קאובויז והימורים, בלדות נושנות של המערב, crowd pleasers מ-American Beauty ו-Workingman's Dead, ג'אמים ארוכים ושירים חדשים.

grateful-dead-Europe72_Cover-3
העטיפה של Europe '72

פיגפן (שנתן לאורך מסע ההופעות האירופאי את הקצת שעוד נותר בו) מיעט להופיע עם הלהקה שכבר התחילה להשלים עם המצב החדש; ולמרות היעדרם של פיגפן ומיקי הארט, הסינרגיה המוזיקלית בין חברי הלהקה הייתה בשיאה. 1972 נחשבת לשנה מאוד פופולארית בקרב הדד-הדס: מסע ההופעות האירופאי חישל את הלהקה לכדי שלמות אורגנית חדשה, המצב הכספי של הלהקה היה רעוע קצת פחות, ובדיוק בנקודה הזו – צ'אק קיזי מופיע במשרד הראשי, ומבקש מידידיו של אחיו לערוך מופע התרמה במגרש הירידים שליד מקום מגוריו – Old Renaissance Faire Grounds שב-Veneta.

היום שנבחר לאירוע ההתרמה היה ה-27 באוגוסט לשנת 1972. כבר בבוקר היום שלפני, צוותים גדולים של תושבים מקומיים לא מיומנים במלאכה, היפים ודד-הדס פתחו בעמל הרב שבהכנת הקרקע לפסטיבל, וכל זאת לעיני המצלמות – שכן הוחלט שמכל האירוע הזה יופק סרט שלאחר מכן קיבל את השם – "Sunshine Daydream". סם קאטלר, האנגלי בעל השרביט בכל הקשור למסעי-ההופעות של הדד, הציע שמפיקי הסרט העתידי יצרו קשר עם "Far West Action Picture Services", שהיו בעצם מגמת הקולנוע של ה-Pranksters. מה כבר יכול להשתבש?

הרעיון שהתגבש לסרט היה די מהפכני (על גבול היומרני): מצלמה אחת לכל אחד מ-16 ערוצי ההקלטה של ההופעה, ובכך ליצור, בפעם הראשונה, סנכרון ויזואלי מושלם עם המוזיקה של הדד והקהל – שהיה חלק בלתי נפרד מכל הופעה. מפיקי הסרט נרתעו בתחילה מהרעיון; עבורם, זה היה אמור להיות פרויקט קטן בהרבה, אך לבסוף החליטו לזרום עם הרעיון.

ביום ההופעה, נרשמה טמפרטורה של כמעט 41 מעלות צלזיוס – כנראה שיא החום של כל הזמנים שאי-פעם נמדד באורגון. החום הכבד לא השפיע לרעה על מצב-רוחם של הנוכחים; חלקם אף החליט לנצל את החום כדי לוותר לחלוטין על פריטי לבוש. לבד מן הילדים שהגיעו עם הוריהם ומצאו גן-עדן בדמות אוהל הילדים, כל השאר טסו בחלליות כימיות, כולל הצוות שהיה אמור להוציא לפועל את הרעיון הגרנדיוזי של "Sunshine Daydream". הם לא תכננו לצאת למסעות ליסרגיים – אבל כנראה שזה חלק מההטבות שבעבודה משותפת עם ה-Pranksters. למגרש הירידים הגיעו יותר מ-20,000 איש הגיעו עם כרטיסים שהודפסו על התווית של היוגורט של ננסי.

sc-72-yogurt-tix.jpg

בצהרי-היום הלוהטים, עלתה לבמה להקת החימום – New Riders of the Purple Sage – להקה בה ג'רי היה חבר לתקופה קצרה, ונתנה סט נהדר של קאנטרי-רוק-בלוגראס גדוש גיטרת pedal-steel. ההופעה המצויינת של ה-Riders תועדה אך רק ב-2004 יצאה ע"ג דיסק שנקרא "Veneta, Oregon, 8/27/72".

מדי פעם במהלך ההופעה עלה לבמה קן בּאבּס, איש ה-Pranksters והנוסע הנועז, כדי למסור לקהל הודעות בדבר מי-שתייה וילדים אובדים – אחת ההודעות הייתה עבור בת 13, שברחה מהבית ביום שלפני, והוריה המודאגים מניחים שהיא איפשהו באיזור ומוסרים שהם לא כועסים. הודעה נוספת מגיעה מכיוון שתי בחורות, שמבקשות משני הבחורים שסיממו אותן להגיע לאוהל הרפואי ולספר להן באיזה חומר מדובר, כי אחת מהם דואגת וחושבת שמדובר ברעל.

signedphoto
קן קיזי (מימין) וקן בּאבּס

בסיום ההופעה של ה-Riders, ה-Grateful Dead החלו לתפוס את מקומם על הבמה. קן בּאבּס הציג את קית' ודונה למי שעוד לא הספיק להכיר, וה-Promised Land פתח את אחת ההופעות הכי טובות בכל הזמנים: שלמות מוזיקלית בדמות פסיכדליה רבת-סגנונות בת שלושה סטים ארוכים. פס-קול לאחר-צהריים שהעריב באדמומיות, אשר בסופו אף-אחד מרבבות הנוכחים ישאר כפי שהיה בבוקרו של היום.


"דובדבן פראי" / "ליצ'י חולמני"

השמש צרבה את הרוק'נ'רול של צ'אק ברי ושיחררה את הבורג האחרון בהזיית-היוגורט הקיצית של הדד. ההזייה המשיכה ל-Sugaree האהוב ביותר, ומשם ל-"Me & My Uncle" מופלא שהמשיך ל-"Deal" היפה ביותר ששמעתי. לאחר ש-"Black Throated Wind" אדיר הסתיים, התחילו לחלחל הצלילים הראשונים של "China Cat Sunflower" אוורירי, שבאופן טבעי נמתח ל-"I Know You Rider". גם כאן, מדובר כנראה בביצוע האהוב עליי. מיד לאחר מכן, קן בּאבּס עולה על הבמה ומכריז על כך שמשאית כיבוי-אש תעבור ותתיז על הקהל מים צוננים, ולקול תשואות הקהל הוא מחדד ואומר שאין מדובר במי-שתייה, שהיו מצרך נדיר וחשוב באותו יום לוהט.

"Mexicali Blues" נהדר ממשיך את הצבעוניות ל-"Bertha" מקפיץ שחותם את הסט הראשון, וכנראה שלא במקריות – מי שמכיר את המילים של "Bertha" בוודאי יניח שמדובר בבחורה אובססיבית שעוקבת אחר הפרוטגוניסט לכל מקום, אבל ברת'ה במציאות הייתה לא אחרת מאשר המאוורר המשרדי של הדד, שבשלב מסוים התחיל לטייל במרחב בזמן שהופעל – ואם היה משהו שהדד המיוזעים היו צריכים בסוף סט ראשון אנרגטי במיוחד, זה מאוורר.

grateful-dead-sunshine-daydream-770.jpg

הסט השני נפתח עם "Playin' In The Band" כל-כך טוב שאפילו הצווחות הרגילות של דונה לא מצליחות להפיל אותו מראש רשימת הביצועים האהובים. מדובר במסע צבעוני בן כמעט 20 דקות שממשיך ל-"He's Gone" שמדביק על הפרצוף שלי חיוך, חיוך, חיוך בכל פעם. "Jack Straw" נפלא ממשיך ל-"Bird Song" אלמותי, וקשה לחשוב על ביצוע אחר שמשתווה לו. הסט השני מסתיים עם "הסיפור הכי טוב שאי-פעם סופר", ולאחריו הדד לוקחים הפסקה והולכים להצטנן. לאחר מכן, הסט השלישי נפתח עם ה-Holy Garil של הגרייטפול דד: "Dark Star".

יש סיבה לכך ש-"Dark Star" נחשב, ובצדק, לאב כל המסעות הליסרגיים; ההפלגה הצבעונית ביותר תחת פיקודו של Captain Trips, ג'רי גרסיה. אי-אפשר לדעת מתי הוא יתחיל ואיך, ומובן שלא ניתן לדעת מתי הוא יסתיים ובאיזה אופן – במהלכו, הגיאוגרפיה הפיזית היא לא האלמנט היחיד שמשתנה, אלא גם הגיאוגרפיה המנטלית, והדבר היחיד שבטוח בכל הסיפור הזה הוא שהמסע יסתיים הרחק-הרחק ממקומך כרגע. מסע צבעוני בן חצי-שעה פותח את הסט השלישי; הצלילים לובשים צורות ומקומות, והסוף מחליק ל-"El Paso" שמרגיש כמו המקום הנכון ביותר לסיים בו את המסע, מה שבאופן טבעי מציף את הגעגועים הבייתה של מרל הארגארד. וכשמגיעים הבייתה, החגיגה פוצחת שוב עם "Sugar Magnolia" והקוֹדה שלו, שנתנה את השם לכל המאורע המופלא הזה – "Sunshine Daydream". ילדים עדיין אובדים ולהורים אולי לא איכפת, כי משהו אומר להם שהכל יהיה בסדר. "Casey Jones" מושלם פותח הדרן שמסתיים עם "One More Saturday Night" בעוד שמי הדמדומים של היום האחרון בשבוע נצבעים לאט-לאט בגווני כחול כהים.

757752116-Sunshine_Daydream
ביל קרויצמן ופיל לש על רקע שמי דמדומים

ההופעה מסתיימת והמחשבות נשארות שם, ב-27 באוגוסט 1972. הקהל עוד ישאר במגרש הירידים זמן רב לאחר שהדד ירדו מהבמה. חלקם ישאר גם להעביר את הלילה על העשב הרך, בתקווה שגם ביום שלמחרת הדד ישובו להמשיך את החוויה.

"פירות-יער אופטימיים" / "אפרסק מאוהב"

ביום שלמחרת, עובדי "מחלבת ספריגפילד" לא יפסיקו לחייך ולא רק מכיוון שהם היו נוכחים בהופעה היסטורית של הדד, אלא גם כי מקום העבודה שלהם ניצל. "מחלבת ספרינגפילד" שרדה עד לימינו אנו, ומוצר הדגל שלהם הוא – איך לא – Nancy's Yogurt.
וננסי, אגב, עדיין עובדת שם.

Capture
מתוך האתר של "Springfield Creamery"

כמו במקרה של קורנל 77', גם כאן מדובר בהופעה שהתקיימה בתנאי מזג-אויר קיצוניים. אולי יש קשר ואולי אין, אבל מה שבטוח הוא ששתי ההופעות כמעט תמיד תמצאנה מקום בראש רשימת ההמלצות. ב-2013 יצאה "Sunshine Daydream" לראשונה באופן רשמי בצירוף ה-DVD של הסרט (לצפייה), במארז דיסקים משולש וכמו כן בהוצאה מרובעת (!) נפרדת על-גבי ויניל. לא זאת בלבד שמדובר בהופעה הכי מבוקשת בהסטוריה (מבין יותר מ-2,300 הופעות) של הדד, או בהופעה שמנציחה את הצליל של 1972 באופן המובהק ביותר – מדובר בחוויה שבסופה החיוך ישאר מתוח לאורך זמן רב.

אתם מבינים, לא בכדי אותו דד-הד השאיר לכם שיעורי-בית. בשבילנו, זה הרבה מעבר לעוד המלצה – אנחנו פשוט רוצים לחלוק את מנת האושר שלנו אתכם. Don't you let that deal go down.

 

47b6eba406cfada26adba105d7591fe1--august--daydream.jpg
PLAY

2 תגובות בנושא “הזיית יוגורט קייצית: סאנשיין דיי-דרים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s