מלך אגרוף הברזל

산울림 (San Ul Lim) – 제3집: 내마음 (My Heart) / 그대는 이미 나 (You're Already Me) – 1978

הַאוֹרָ'אנְג (Hwoarang), הלוחם כתום-השיער, שעליו שמענו וגם לא שמענו. הוא שכוחו ברגליו, הוא שהרטיט לבבות רבים ברחבי העולם, הוא שמצאתי את דרכו אליו (או שמא הוא מצא את דרכו אליי?) כבר לפני עשרים שנים כמעט. הַאוֹרָ'אנְג היה בעברו תלמידו של בּיק-דוּ-סאן האגדי (Baek Doo San) בדוג'ו לאומנות הלחימה הקוריאנית הידועה בשם "טאקוונדו" (Taekwondo), וחטא בצעירותו לנצל את כשרונו למען עשיית כסף קל והנהגת כנופיית רחוב כאחרון הפושעים הקוריאנים. השיטה הייתה פשוטה; בקרבות הרחוב, חברי כנופייתו של הַאוֹרָ'אנְג התחזו לחלשים יותר משהיו – מה שגרם ללוחמי הרחוב המתחרים להעלות את סכום ההימור, מתוך בטחון מלא בנצחונם – אלא שלבסוף פגשו בהַאוֹרָ'אנְג הבלתי-מנוצח.

No automatic alt text available.
יום אחד, כך סופר, נקלע אחד בשם ג'ין קאזאמה (Jin Kazama), חבר פאמליית מישימה היפנית, לסמטה שאוישה בידי כנופיית הַאוֹרָ'אנְג. ג'ין מצא את דרכו בקלות אל הַאוֹרָ'אנְג, שחשב שהכסף כבר בכיסו, אך אבוי לו למזלזל ביריביו – שכן ג'ין, היה לא אחר מאשר בנו של קאזּויה קאזאמה, היפני הידוע לשמצה, ונכדו של הייאצ'י מישימה – אגדת לחימה יפנית – ויש האומרים כי לא נפל מהם בכוחו. הַאוֹרָ'אנְג נותר המום אל מול כוחו של ג'ין. הוא סירב להאמין כי אכן פגש ביריב שווה לו בכוחו, ואולי אף חזק ממנו; אחוז עוועים רץ הַאוֹרָ'אנְג אל בּיק-דוּ-סאן, למען יידע על אשר קרה – ואכן בדוג'ו נעוריו מצא הַאוֹרָ'אנְג את מורו האהוב – שרוע פשוק איברים על המזרן, מוטל בשלולית דם, מת.

הַאוֹרָ'אנְג התעשת וגילה כי האחראי לרצח לא היה אנושי, אלא מפלצת אגדית (יש האומרים כי התקיימה כבר מימי מצרים העתיקה) – אל הלחימה הידוע בשם אוגְר (Ogre). הַאוֹרָ'אנְג ידע באותו הרגע כי עליו לנטוש את חיי ההוללות והפשיעה, ונרשם לטורניר "מלך אגרוף הברזל" השלישי במספר. Tekken, רבותיי, Tekken. אלו מכם אשר חיו ונשמו את 1997, יודעים בוודאי את קורותיו של הַאוֹרָ'אנְג באותו טורניר, כיצד פגש שוב את אויבו ויריבו, ג'ין קאזאמה, וכיצד נכשל בנקמת מותו של מורו. עם שובו של הַאוֹרָ'אנְג לדרום-קוריאה, הוא גויס לצבא הדרום-קוראני, שם נחל הצלחה ביחידה מובחרת הודות לכישורי הלחימה שלו; אלא שיצר המרדנות שבער באופיו גרם ללא-מעט כאבים בראשם של מפקדיו. הַאוֹרָ'אנְג לא יכל לחשוב על דבר אחר מלבד ג'ין קאזאמה.

זמן חלף ועבר, החודשים הפכו לשנים, וב-Tekken 5 פגש לבסוף הַאוֹרָ'אנְג את ג'ין קאזאמה. השניים נלחמו בקרב הרואי אשר סופו ראה את ניצחונו של הַאוֹרָ'אנְג על ג'ין קאזאמה. הַאוֹרָ'אנְג המאושר ניגש ליריבו המתנשף, השכוב ארצה ושרוי, לכאורה, באפיסת כוחות – אלא שאז, הרים ג'ין את ראשו ושחרר אוושה סופתית, מפלצתית שנשפה את הַאוֹרָ'אנְג הרחק-הרחק. ג'ין נעמד על רגליו, עיניו אדומות כעיני-שטן, מצחו מקועקע בסימנים לא קריאים, ובבת-אחת פורש שתי כנפיים דמוניות שחורות. הַאוֹרָ'אנְג לא יכל לאותו דמון שהיה פעם לג'ין קאזאמה, יריבו משחר ימיו כמנהיג כנופיית רחוב, ומוצא את עצמו מוטח בעוצמה בקרקע, מחוסר הכרה.
הַאוֹרָ'אנְג התעורר בבית-החולים, ומצא את בּיק-דוּ-סאן רוכן לעבר מיטתו. עוד בטרם נעתקה נשמתו של הַאוֹרָ'אנְג מעצם המצאותו של מורו בינות החיים, אומר לו בּיק-דוּ-סאן כי הוא יודע מה קרה, ומה צריך להעשות כדי לנצח, אחת ולתמיד, את ג'ין קאזאמה.

tekken3
הַאוֹרָ'אנְג: לא יותר מתירוץ מפוקפק כדי לכתוב על Sun Ul-Lim

~~~

יש משהו מאוד חביב בדרום-קוריאה. החל מהאצטדיונים של מונדיאל 2002, וכלה בזוג הניצולים ההוא מ-Lost. נשים יפות, שחקני כדורגל שראוים לאזכור, וגם, פה ושם – מוזיקה לטעמנו. ואכן, נציגים מדרום-קוריאה כבר אוזכרו בכוכב האפל בעבר (Shin Jung-Hyeon ו-Kim Jung Mi) – ועכשיו הגיע תורם של שלישיית האחים קים הדרום קוריאנים מסאן-אוּל-לים (San Ul-Lim).

הפאוור-טריו הקוראיני הורכב משלושה אחים – קים צ'אנג וואן, קים צ'אנג הוּן, וקים צ'אנג איק – שהשתעממו מחיי האוניברסיטה העבשים והחליטו להקים להקת רוק, שאט-אט החלה לצבור פופולריות בקרב קהל הסטודנטים. הם מצאו מנהל מקצועי, שגם נתן להם את שמם: 산울림 (סאן-אול-לים: "הד-ההר"). הדיסקוגרפיה הארוכה שלהם מתחילה אי-שם במחצית השנייה של שנות השבעים – לדידנו, late bloomers, אבל למי איכפת – ושלושת האלבומים הראשונים באמת שווים חיפוש ויותר משמיעה אחת.

ב-5 וב-6 ביולי 2007, הטריו הופיע בסיאול לרגל 30 שנים להיווסדות הלהקה. חצי שנה לאחר מכן, ב-28 בינואר 2008, המתופף קים צ'אנג איק נהרג בתאונת דרכים בקנדה, וקים צ'אנג וואן נאלץ להכריז על סוף דרכה של הלהקה. כיום (2017), וואן נהנה מחיי הסלבריטאות – בדרום-קוריאה מכירים אותו כמוזיקאי-על, שחקן, מגיש וכותב.

בחזרה לאלבומים: האלבום הראשון – vol.1 아니벌써 – שיצא ב-1977 חביב מאוד, זכה להצלחה מסחרית, ואפילו השפיע במידת מה על סצינת הרוק הקוריאנית; זה היה משהו שבקוריאה לא הכירו קודם לכן. השני הא-ד-י-ר העונה לשם Vol.2 וגם לשם "As Laying Carpet on My Mind" (היה גוגל טרנסלייט ב-1978?), והשלישי – ולדעתי, הטוב מכולם נקרא Vol.3 וגם My Heart (!). השירה בו היא בקוריאנית אסלית comme il faut כמו שצריך. יש פאזז, והרבה, והקטע המסיים אורך כמעט 19 דקות. Fuck me, right?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s