טרי והשפנפנים

寺内タケシとバニーズ (Takeshi Terauchi & the Bunnys) –  正調寺内節 (This Is Terauchi Bushi)  – 1967

כשאומה ת'ורמן עקבה אחרי ג'ולי דרייפוס לשירותים במסעדה ההיא, להקת בנות בשם The 5.6.7.8's נתנה בראש עם קטע סרף מפתיע בטיבו. כשראיתי את הסרט Kill Bill הראשון בפעם המי-יודע-כמה לפני כמה שנים, אני זוכר שכל מה שהעסיק לי את הראש בזמן שאומה ת'ורמן קיצצה גפיים היה: סרף יפני? על פניו, אין יותר קשר בין השניים מאשר המטבח הפולני ותבלינים. כך חשבתי לי, ברוב טיפשותי, מתוך מושג כלשהו שאולי שמדובר בעוד רובד מטורף ממשנתו של קוונטין טרנטינו.
אז זהו, שלא.

זה לא צירוף מקרים. היפנים, מעצם חייזרותיותם, נגעו, מיששו וקיווצ'צ'ו את הז'אנר, והם עדיין עושים את זה בחן רב. אפילו יש לזה שם: Eleki, שנולד בעקבות משב הרוח המערבי שהגיע ליפן בשנות ה-60, אחרי שנוקי אדוארדס וה-Ventures האגדיים עשו "פוווו" אחד גדול, שהגיע עד יפן, מסתבר. אחד הגדולים בז'אנר, הוא טקשי טראוצ'י, שגם היה ידוע בשם "טרי". כן, אמריקאי בערך כמו המלצר "צ'רלי בראון" שפחד לקחת הזמנה מלוסי ליו וחברי הכנופיה שלה ב-Kill Bill. אבל היי – אמריקאי או לא, הגיטרה שלו היא מהטובות ששמעתי; וייב אמריקאי למהדרין שמשלב את המוזרות היפנית הידועה ואפילו – אפילו! – משלב פולק יפני מסורתי. כן. חלילי Shakuhachi עם סרף. אינסטרומנטלי ברובו, מלבד צמד קריאות "יייווואאאווווו" בתחילת ובמהלך האלבום.

e6523d637be0ad84e8a58407884def82.jpg

טקשי "טרי" טראוצ'י התחיל בכלל כגיטריסט מלווה בלהקת קאונטרי בשם "Jimmy Tokita and The Mountain Playboys". אה-הא. עזב, הקים להקה, עזב גם אותה, ואז הקים את ה-Bunnys, ביחד איתם הקליט חמישה אלבומים בשנים 1966-1967. ב-1969 הוא עזב את השפנפנים וחבר ל-Blue Jeans, והם פעילים עד לימינו אנו – משמע, טרי ממשיך לתת בראש גם בגיל 78.

Photo 22-05-2016, 12 46 53.jpg
נתן בראש גם ב-2016

הכלי שלו, למרות מה שאומרים על היפנים, הוא די מרשים: גיטרת Mosrite, שהפכה לסמל בחלוף השנים (בעיקר הודות לנוקי אדוארדס וג'ו מאפיס). מה שעוד יותר מרשים, זה מה שטרי עושה איתה. טירוף מוחלט ואבסולוטי. מכונה. מכונת סרף. טרי מנגן כאילו אחזה בו רוח טירוף – הוא מהיר יותר מהרוח, והויבראטו שלו מרגיש כאילו יש ביכולתו להתחיל תגובת שרשרת של אסונות טבע. והשפנפנים שלצידו – צובעים את הרקע באופן אידאלי, באופן כזה שמבליט החוצה את הנושא. האלבום המדובר, 正調寺内節 שזה This Is Terauchi Bushi, הוא אחד מפסגות הסרף הכי גבוהות עליהן זכיתי לטפס. כן, אני נוסע עם הדיסק במכונית ולא מפסיק להעמיס בנות ורודות-שיער בביקיני. אסיה לא מתנגדת, בעיקר בפאת העובדה שהן דמיוניות, אבל לי זה לא משנה.

61ufjT4gRfL
PLAY

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s